הרבה אנשים מגיעים בגיל 40 או 50 עם מחשבה שהם היו רוצים לשפר את החיוך, אבל מיד מוסיפים משפט כמו: "אני כבר מבוגר מדי לזה."
בפועל, גיל בפני עצמו אינו הסיבה שמחליטה אם אפשר לבצע יישור שיניים. השאלה החשובה היא לא כמה שנים עברו, אלא מה מצב השיניים והרקמות שתומכות בהן.
מטופלים בגילאים האלה מגיעים לעיתים עם כתרים, ציפויים, שחיקות, שתלים או היסטוריה של טיפולי חניכיים, ולכן התכנון שונה לעיתים מטיפול בגיל ההתבגרות.
מה עושים עכשיו? בדרך כלל מתחילים בבדיקה מקיפה יותר הכוללת בדיקת חניכיים, צילום פנורמי, סריקה דיגיטלית ולעיתים בדיקות נוספות לפי הצורך.
לאחר מכן הרופא בודק האם המטרה היא שינוי אסתטי בלבד, שיפור הסגר, הכנה לטיפול שיקומי או שילוב בין כמה מטרות.
מכאן קיימים מסלולים שונים: טיפול בקשתיות שקופות, טיפול אורתודונטי רגיל או לעיתים עבודה משולבת עם מומחים נוספים.
אם אתם חושבים על יישור שיניים בגיל מבוגר יותר, אל תשאלו "האם אני מבוגר מדי". שאלו "האם מצב השיניים והחניכיים שלי מתאים לטיפול".
