לשיחת ייעוץ מלאו הפרטים

X

יישור שיניים לילדים

הילדים סובלים משיניים צפופות, כלואות או חסרות? הלסת העליונה בולטת או שקועה? יש מה לעשות ואפשר לעשות זאת ממש בסמוך לבקיעתן של השיניים הקבועות של הילדים. באיזה גיל אפשר להתחיל ומתי מומלץ? מה ההבדל בין יישור שיניים לילדים לבין יישור שיניים של מבוגרים, באילו שיטות משתמשים וכמה זה עולה? ד"ר יעל יעקבי מסבירה הכל בכתבה הבאה.

צפיפות של שיניים, מנשך פתוח (כשהשיניים העליונות והתחתונות לא נפגשות, גם בסגירה של הפה), שיניים כלואות, שיניים חסרות וסדר בקיעה לא תקין של שיניים – אלה הן חלק מהסיבות שגורמות לשיניים של ילדים להיות לא ישרות ולהזדקק ליישור שיניים כבר בגיל הילדות.

אמנם ניתן לעבור טיפול אורתודונטי בכל גיל, אבל כשמדובר בילדים, ישנן התאמות ספציפיות שיש לערוך, בהתאם לגיל של הילד ולקצב בקיעת השיניים שלו. באופן מסורתי, רוב הטיפולים האורתודונטיים (יישור שיניים) נעשים בילדים ובני נוער, בסמוך לזמן הבקיעה של השיניים הקבועות.
הטיפול בילדים מאפשר לתקן את מיקום וסידור השיניים מייד עם בקיעתן, ולעיתים גם יוצר תנאים טובים יותר לשיניים שעדיין לא בקעו, וכך הן יכולות לצמוח במקום הנכון. בנוסף, הטיפול בילדים מאפשר לרתום או "לנצל" לטובת התהליך האורתודונטי את הגדילה הטבעית שמתרחשת בגיל זה באופן מואץ. כך, למשל, ניתן להשפיע במידה מסוימת על הגדילה של הלסתות ולתקן מצבים כמו לסת עליונה בולטת או שקועה.

מה ההבדל בין יישור שיניים אצל ילדים ויישור שיניים אצל מבוגרים?

בעיקרון ניתן לבצע טיפול אורתודונטי בכל גיל, עם התאמות מסוימות. מבנה העצם אצל אנשים מבוגרים שונה מאשר בילדים, ולכן יש לתכנן את הכוחות האורתודונטיים בהתאם. כמו כן, אצל אנשים מבוגרים יש שכיחות גבוהה יותר של מחלות חניכיים, שמחייבות התייחסות במהלך הטיפול האורתודונטי. אבל ההבדל המהותי ביותר נעוץ בעובדה שמבוגרים אינם גדלים ולכן גורם הגדילה הטבעית, בו נעשה שימוש בטיפול אורתודונטי בבני נוער, אינו קיים בטיפול במבוגרים.
באופן כללי ניתן לומר שטיפול יישור שיניים במבוגרים יכול להיעשות לאט יותר, עם כוחות עדינים יותר ובזהירות רבה יותר מאשר אצל ילדים. בקרב מבוגרים, הדרישה למכשור אורתודנטי אסתטי ובלתי נראה גבוהה יותר.

באיזה גיל נהוג להתחיל לטפל בילדים?

נהוג להבחין בין טיפול בילדים צעירים (גילאי 7-10 לערך), טיפול הנעשה בילדים עם הרכב שיניים מעורב (בו התחלפו רק חלק מהשיניים), לבין טיפול במתבגרים (11-18) אצלם התחלפו כל השיניים וקיימות שיניים קבועות בלבד.

באיזה גיל מומלץ להתחיל תהליך של יישור שיניים אצל ילדים?

מומלץ להגיע לבדיקה ראשונה אצל אורתודנט לאחר החלפה של השיניים הקדמיות (החותכות), תהליך שמתרחש לרוב בסביבות גיל 7-9. ברוב המקרים אין צורך להתחיל בטיפול כבר בגיל זה, אולם כדאי לבצע הערכה ומעקב במידת הצורך. כדאי לדעת שישנם מקרים, בהם נדרש טיפול כבר בגיל זה. ההתערבות המוקדמת יכולה להשפיע לטובה על המשך ההתפתחות והגדילה של השיניים בפרט ועל גדילת הפנים בכלל. במידה והילד נמצא במעקב אצל רופא שיניים לילדים, ניתן להתייעץ איתו באשר לצורך בייעוץ אורתודונטי בגיל צעיר. ובהזדמנות זו המלצה כללית לכל הילדים: חשוב להגיע לבדיקה אורתודונטית לאחר סיום ההחלפה של כל השיניים, שמתרחשת בממוצע בגיל 11-13.

- המלצות מטופלים -

אילו שיטות יישור שיניים קיימות ומיועדות לילדים בגילאים אלה?

קיימים סוגים רבים ומגוונים של מכשירים ליישור שיניים הנמצאים בשימוש. בחירת המכשיר עבור כל מטופל מבוססת על מגוון שיקולים וביניהם סוג הבעיה האורתודונטית, גיל המטופל והגדילה הצפויה, ההעדפות של הרופא והמטופל והתקציב.
באופן כללי ניתן לומר, שכל המכשירים האורתודונטיים מפעילים כוח (לחץ) על השיניים, וכוח זה גורם לשינויים בעצם שתומכת בשיניים, ועל ידי כך נגרמת ומתרחשת תזוזה של השיניים.

ניתן להגדיר כמה קבוצות של מכשירים:

מכשירים חיצוניים

מכשירים שחלק מהם נמצא מחוץ לפה, ונשען על אזורים שונים של הראש או הצוואר. המכשירים הללו מורכבים לרוב רק בזמן השהות בבית, לדוגמה: רסן.

מכשירים ניידים

פלטות מסוגים שונים שלרוב משלבות חלקי מתכת ואקריל המכסה את החניכיים והחיך. מכשירים אלה נפוצים יחסית בשימוש בילדים צעירים עם משנן מעורב (שיש להם שיניים חלביות וקבועות). פלטות אלה ניתנות להסרה, ובדרך כלל מורכבות כל היום ומוסרות רק לצורך ניקוי וצחצוח שיניים.

מכשירים קבועים

אביזרים המודבקים על השיניים ואינם מוסרים לאורך כל תקופת הטיפול. הטיפול במכשירים אלה נמשך לרוב מספר חודשים. לדוגמה, מכשיר להרחבת הלסת העליונה, המודבק על השיניים העליונות ונמצא על החיך.

מכשור קבוע מלא

הנקרא גם טיפול בסמכים או ברקטים, או בשפה העממית "גשר". זוהי שיטת הטיפול הנפוצה ביותר וכנראה גם המוכרת ביותר מזה כמה עשורים ובמסגרתה
מודבקים על רוב או כל השיניים ריבועים קטנים, בהם יש חריץ מרכזי מדויק מאוד. לאחר שהריבועים הללו הודבקו על השיניים, מושחל לתוכם חוט מתכת. חוט המתכת מפעיל כוח אורתודונטי על השיניים. במהלך הטיפול ולאורך התקופה בה המכשיר נמצא בתוך הפה, נעשה שימוש במספר חוטים, הנבדלים זה מזה בצורה שלהם, בגודל שלהם ובסגסוגת (סוג המתכת) ממנה הם עשויים. כמו כן נעשה שימוש באלמנטים נוספים כגון גומיות וקפיצים מסוגים שונים, המתחברים למכשור.

הסמכים הם ריבועים המודבקים על השיניים והם יכולים להיות עשויים ממתכת (פלדת אל-חלד) או מחרסינה. הסמכים מחרסינה, שמתיימרים לספק מראה אסתטי יותר, יקרים יותר מאלה המתכתיים, ונבדלים מהם מעט בתכונות הפיזיקליות שלהם, מה שגורם לרוב להארכה מסוימת של תקופת הטיפול.

ניתן גם להבדיל בין סמכים בהם חוט המתכת נקשר עם גומיות לבין סמכים בהם החוט נסגר עם ״דלת״ או מנגנון אחר ממתכת. סמכים אלה נקראים סמכים ״ננעלים״ או self ligating.

טיפול בקשתיות שקופות

שיטת טיפול בה נעשה שימוש בפלטות (קשתיות) שקופות, העשויות פלסטיק דק, ומורכבות על השיניים באופן עצמאי. לפני הטיפול, השיניים נסרקות בסורק תלת מימד מתקדם, היוצר מודל ממוחשב ומדויק של השיניים. על מודל זה יכול הרופא לתכנן את תזוזת השיניים הרצויה שלב אחר שלב. חברת הקשתיות מדפיסה את הקשתיות במדפסות תלת מימד, והן מגיעות ממוספרות לפי תהליך הטיפול שתוכנן על ידי הרופא. בטיפול נעשה שימוש במספר קשתיות (בדרך כלל כמה עשרות) המוחלפות מדי שבוע-שבועיים. יש להרכיב את הקשתיות רוב היום, פרט לזמני אכילה וצחצוח.

מהו יישור שיניים שקוף לילדים?

המכשירים האורתודונטיים האסתטיים פותחו על מנת לתת מענה למטופלים מבוגרים שרצו פתרון דיסקרטי, שיאפשר להם לעבור טיפול בלתי נראה (בבחינת ״ללכת עם ולהרגיש בלי״). כך פותחו סמכים שמודבקים בצד הפנימי של השיניים (הנקראים גם סמכים לינגואליים), סמכים בצבע השן שעשויים מחרסינה או פלסטיק וקשתיות שקופות.
בשנים האחרונות חל שימוש הולך וגובר בקשתיות השקופות גם בטיפול בילדים, לא רק בגלל עובדת היותן שקופות, אלא בגלל יתרונות נוספים של שיטת טיפול זו (לעומת טיפול במכשור קבוע), כמו: קיצור משך תקופת הטיפול, נוחות רבה יותר, הפחתה בכאבים, היגיינה טובה יותר, אכילה נוחה יותר.

האם טיפול ליישור שיניים כואב?

הטיפול האורתודונטי כולו בנוי על הפעלת כוחות על השיניים, כוחות אשר גורמים לשינויים בעצם התומכת את השיניים וכתוצאה מהם לתזוזה של השיניים. לכן, בכל מכשיר אורתודונטי, מופעל לחץ על השיניים, אשר יכול לגרום למעט אי נוחות וכאבים, במיוחד בימים הראשונים של הטיפול. בנוסף לכך, יכולים להיות מעט קשיים עד להסתגלות לנוכחות של המכשור. כאבים ואי נוחות אלה אינם גורמים לרוב קושי בתפקוד היומיומי, והם חולפים תוך מספר ימים.

האם יישור שיניים יפריע לדיבור/ אכילה?

בימים הראשונים לאחר התקנת המכשור האורתודונטי, תיתכן אי נוחות מסוימת, שלעיתים עלולה להשפיע מעט על הדיבור. תופעה זו חולפת לרוב תוך מספר ימים.
בימים הראשונים תיתכן מעט רגישות של השיניים עקב הכוחות המופעלים, ולכן מומלצת כלכלה רכה במידת הצורך (מזונות כגון יוגורטים, מעדני חלב, פירה וכדומה). גם תופעה זו חולפת תוך מספר ימים.
בהתאם לסוג המכשיר, תינתן המלצה להימנע מאכילה של סוגי מזון מסוימים, כדי למנוע שבירה, התנתקות או עיוות למכשירים האורתודונטיים שהותקנו על השיניים. לדוגמה, יש להימנע מאכילה של מאכלים דביקים כגון מסטיק וטופי ומאכלים קשים כגון ביסלי ופופקורן.

מה המחיר של יישור שיניים לילדים?

הטיפול האורתודונטי הוא טיפול ממושך, בו נעשה שימוש במכשור יקר שדורש מומחיות רבה של הצוות המטפל. מחיר הטיפול תלוי בליקוי הסגר (הבעיה האורתודונטית), בסוג המכשור וברמת המומחיות של הרופא המטפל.

כל כמה זמן צריך להגיע לביקורת אצל האורתודנט?

תדירות הביקורות נקבעת עפ"י סוג הטיפול והשלב הספציפי של הטיפול. אולם באופן כללי ניתן לומר, כי תדירות הביקורות היא לרוב אחת ל 6-8 שבועות.
גם לאחר סיום הטיפול, מקובל להגיע לביקורות ולבדוק שהשיניים לא זזו, לפחות במשך שנה מסיום הטיפול.

מי מוסמך ליישר שיניים?

החוק בישראל קובע שכל רופא שיניים יכול לבצע יישור שיניים, אולם לא כל רופא שיניים הוא מומחה לאורתודונטיה.
מומחה ליישור שיניים (אורתודונטיה) הוא רופא שיניים שעבר הכשרה של כ-4 שנים נוספות במוסד אוניברסיטאי מוכר, ועבר בחינות התמחות אשר מעניקות לו את תואר המומחה מטעם משרד הבריאות. במהלך שנות ההתמחות, הרופאים לומדים במשרה מלאה ונחשפים למגוון רחב של מטופלים ושיטות טיפול.

יישור שיניים לילדים ברחובות
יעל יעקבי
יעל יעקבי

ד”ר יעל יעקבי הינה מומחית לאורתודונטיה מעל 20 שנה, מטפלת בילדים ומבוגרים בשיטות חדישות ובמכשירים אסתטיים.

למאמרים נוספים

באיזה גיל אפשר להתחיל יישור שיניים

באיזה גיל אפשר להתחיל?

הכל אודות טיפול אורתודונטי מוקדם בילדים מרבית הטיפולים האורתודונטיים נעשים בגיל ההתבגרות, לרוב בגילאי 12-14. הסיבה לכך היא שזהו הגיל