הורים רבים חושבים שנחירות, שינה עם פה פתוח או נשימת פה הם רק הרגל זמני שיעבור עם הזמן. אבל לפעמים הדברים האלו יכולים להיות קשורים גם לאופן שבו הלסתות והשיניים מתפתחות.
לא כל ילד שנוחר צריך יישור שיניים, ולא כל ילד שנושם מהפה סובל מבעיה אורתודונטית. יחד עם זאת, במקרים מסוימים נשימת פה כרונית יכולה להיות קשורה למבנה צר של הלסת העליונה, למיקום הלשון או להרגלים שמשפיעים על ההתפתחות.
מה שעשוי להטריד הוא שלאורך זמן ילדים מסוימים מפתחים גם צפיפות שיניים, שינויים במנשך או מבנה פנים שמשתנה בהדרגה.
מה עושים עכשיו? אם הילד נושם מהפה באופן קבוע, ישן עם פה פתוח או נוחר לעיתים קרובות, לא כדאי להניח שזה רק שלב חולף.
בדרך כלל מתחילים בבדיקה מסודרת ולעיתים משלבים גם בדיקה של רופא אף־אוזן־גרון לפי הצורך. לאחר מכן מחליטים האם מדובר במעקב בלבד, בטיפול אורתודונטי מוקדם או בגישה משולבת.
המטרה אינה לחפש בעיה בכל נחירה, אלא להבין האם הגוף מאותת על משהו שכדאי לבדוק מוקדם.