היריון מביא עמו שינויים רבים בגוף, וחלק מהנשים מגלות שגם השיניים והחניכיים מתנהגים אחרת בתקופה הזו. לא מעט נשים שכבר עברו טיפול אורתודנטי, או התכוונו להתחיל אחד, שואלות את עצמן האם מותר להמשיך? האם יש סיכון לעובר והאם עדיף לדחות את הטיפול עד אחרי הלידה? כדי לעשות סדר בדברים, חשוב להבין מה נחשב בטוח, באילו מצבים צריך לנקוט זהירות, ואילו שאלות כדאי להעלות מול רופא הנשים או האורתודונט לפני שמקבלים החלטה על יישור שיניים. חשוב לזכור שכל הריון שונה, ולכן ההמלצות הכלליות צריכות להיבחן לפי המצב האישי של כל אישה.
מה זה בעצם יישור שיניים?
יישור שיניים הוא התמחות ברפואת השיניים שמטרתה הנעת השיניים למיקום רצוי ובריא יותר. הטיפול יכול להתבצע באמצעות מכשירים קבועים הכוללים סמכים, גומיות וחוטי מתכת או באמצעות מערכות שקופות שניתנות להסרה. בניגוד להליכים פולשניים כמו עקירה או השתלה, יישור שיניים פועל בעיקר באמצעות כוחות עדינים שמזיזים את השיניים לאורך זמן.
בשל שכך, הוא נתפס ברוב המקרים כטיפול שאינו פולשני, וזו אחת הסיבות לכך שהוא נחשב אפשרי תחת תנאים מסוימים, גם בזמן ההיריון. עם זאת, מקרים מורכבים עשויים לדרוש תכנון מיוחד ולוח זמנים המותאם למצבה הבריאותי הכללי של המטופלת.
רגע לפני – טיפולים שעדיף להימנע מהם בהיריון
לא כל הליך מתאים לתקופת ההיריון. כך למשל הלבנת שיניים אינה מומלצת בהיריון, בעיקר בשל החומרים הפעילים שבתכשירי ההלבנה וחשש שהאישה תפתח רגישות אליהם. הלבנה בסד, שנעשית לעיתים גם בבית, נחשבת לדוגמה שכדאי להימנע ממנה. באופן דומה, מומלץ לדחות טיפולים שאינם דחופים, כמו השתלות שיניים או שיקומים מורכבים, שכן הם פולשניים יותר ודורשים הערכה מדוקדקת. ההמלצה המעשית היא לא להחליט לבד, אלא לבדוק עם רופא השיניים האם הטיפול המתוכנן דחוף או שניתן לדחותו עד לאחר הלידה.
שינויים בחניכיים שכדאי להכיר
ההיריון עצמו עשוי להשפיע על בריאות הפה. השינויים ההורמונליים מגבירים את רגישות החניכיים לחיידקים שנמצאים בחלל הפה, ולכן נשים רבות שמות לב לדימום בזמן צחצוח, לנפיחות או לאדמומיות בחניכיים. מצב זה ידוע כדלקת חניכיים הריונית, והוא נוטה להופיע ולהחמיר בחודשי ההיריון האחרונים. כאשר החניכיים דלקתיות, התזוזה של השיניים במהלך הטיפול עלולה להיות פחות נוחה, וצבירה של פלאק סביב התיל והגומיות עלולה להחמיר את המצב. לכן שמירה קפדנית על היגיינה דנטלית וביקורות תקופתיות הן חלק חשוב במיוחד מהטיפול בתקופה הזו.
צילומים, זריקות הרדמה והליכים משלימים
יישור שיניים שלא כמו טיפולי שיניים אחרים (עקירה, סתימה, השתלת שיניים וכד') לרוב לא דורשים התערבות גדולה. כך למשל, אין צורך בזריקות הרדמה, אין חיתוך של רקמות החניכיים ואין צורך בהליכים פולשניים. הפעולות שהרופא עושה הן חיצוניות לרקמות ומתמקדות בשיניים עצמן. לכן, במרבית המקרים, אין כל מניעה לעבור יישור שיניים בהיריון. אם נדרשים הליכים משלימים בכל זאת כמו עקירה למשל חשוב מאוד להתייעץ הן עם רופא הנשים והן עם רופא השיניים לגבי הדרך הנכונה לעשות זאת, התזמון וכן הלאה. לגבי זריקות הרדמה, מרבית טיפולי השיניים יכולים להתבצע תחת זריקת לידוקאין מקומית שאינה עוברת מן האם לעובר ונחשבת לבטוחה לשימוש גם בהיריון.
אך מה לגבי צילומי שיניים? כדי לתכנן את יישור השיניים בצורה מקצועית ואחראית קשה מאוד להימנע מהצורך בצילומי רנטגן. במידה ואלו אכן נדרשים, ניתן לעבור צילום עם כיסוי מגן על הבטן וכך למזער כמעט לחלוטין כל חשיפה של העובר לקרינה. חשוב להתייעץ עם רופא הנשים לגבי התזמון הטוב ביותר לכך (לרוב לאחר השליש הראשון) ובדיוק כיצד נכון לבצע את הצילומים.
תזמון הטיפולים לפי שלבי ההיריון
רבים מאנשי המקצוע ממליצים לתזמן טיפולי שיניים לשליש השני של ההיריון, שהוא בדרך כלל התקופה הנוחה והיציבה ביותר. בשליש הראשון מומלץ להימנע מטיפולים שאינם הכרחיים, משום שזו התקופה הרגישה ביותר להתפתחות העובר. בשליש השלישי עלולה להופיע אי נוחות בזמן ישיבה ממושכת בכיסא הרופא, וקשה לעיתים לשכב על הגב לאורך זמן. בקביעת מועד לטיפול אורתודנטי כדאי לקחת בחשבון את שלב ההיריון, את תדירות הפגישות ואת מידת הכאב הצפויה.
טיפים פרקטיים לאורך הטיפול
במהלך טיפול אורתודנטי בהיריון יש כמה דברים שיכולים להקל על התהליך. ראשית, חשוב לעדכן את האורתודונט בהיריון מיד עם גילויו, כדי שיוכל להתאים את התוכנית ולהחליט אם ואיזה צילומים נדרשים. שנית, מומלץ להימנע משכיבה ממושכת על הגב, במיוחד בחודשים האחרונים, ולבקש הפסקות קצרות כשצריך. שלישית, מכיוון שגשר עלול לגרום לרגישות או לפצעים קלים בשפתיים והלחי, כדאי לאכול מזון רך לאחר הרכבתו. לבסוף, תזונה עשירה בסידן ובוויטמינים תורמת לבריאות השיניים של האם והעובר כאחד.
מתי לפנות לרופא מיד
חשוב להבחין בין מצבים שדורשים התייחסות דחופה לבין מצבים שאינם מסוכנים. כאב חד ומתמשך בשן, דימום מרובה מהחניכיים שאינו פוסק, נפיחות בפנים או חום מחייבים פנייה מיידית לרופא, בין אם רופא השיניים ובין אם רופא הנשים. אם הופיעו תופעות נוספות כמו סחרחורות או כאבי בטן, מומלץ לפנות לגורם רפואי ללא עיכוב. מנגד, אי נוחות קלה לאחר התאמת הגשר או רגישות חולפת בשיניים הן תופעות שכיחות בקרב מטופלות באורתודנטיה, גם כאלו שאינן בהיריון. ניתן להתמודד איתן באמצעות מזון רך ומשככי כאבים, אך רק בהתאם להנחיית הרופא המטפל.
ההחלטה נעשית ביחד
לסיכום, יישור שיניים בהיריון אינו בהכרח אסור, ובמרבית המקרים ניתן להמשיך בו או להתחיל אותו בליווי מקצועי מתאים. העקרונות המנחים הם תיאום בין הצוות המטפל, שקיפות מלאה לגבי מצב ההיריון, והתחשבות בשלב ההיריון ובנוחות האישית. במקביל, כדאי לשמור על היגיינת פה טובה ולהימנע מהליכים שאינם הכרחיים, כמו הלבנה. מי שמתלבטת מומלץ לה לקבוע פגישת ייעוץ, לשאול את השאלות הנכונות ולקבל החלטה מושכלת שמתאימה לה. בריאות הפה היא חלק בלתי נפרד מהבריאות הכללית, ולכן כדאי לתת לה תשומת לב לאורך כל התקופה.
