כשמדברים על יישור שיניים אצל ילדים ובני נוער, אחת השאלות הראשונות שהורים שואלים היא באיזה גיל צריך להתחיל?
לכאורה זו אמורה להיות שאלה פשוטה עם תשובה ברורה: גיל 10, 11, 12 או אולי רק לאחר שכל השיניים התחלפו. בפועל, באורתודונטיה הגיל הכרונולוגי הוא רק חלק מהתמונה.
שני ילדים בני 12 יכולים להימצא בשלבים שונים לחלוטין של התפתחות השיניים והלסתות. אצל אחד כמעט כל השיניים הקבועות כבר בקעו, ואילו אצל השני עדיין קיימות מספר שיני חלב. גם קצב הגדילה של הלסתות והפנים אינו זהה אצל כל הילדים.
לכן השאלה המדויקת יותר אינה באיזה גיל עושים יישור שיניים, אלא באיזה שלב בהתפתחות השיניים והלסתות כדאי להתחיל לטפל בבעיה האורתודונטית הספציפית של הילד.
וזה הבדל משמעותי.
הגיל הנכון לבדיקה אינו בהכרח הגיל הנכון להתחלת הטיפול
חשוב להפריד בין שני דברים שהורים נוטים לעיתים לחבר ביניהם: בדיקה אורתודונטית והתחלת טיפול אורתודונטי.
איגוד האורתודונטים האמריקאי ממליץ לבצע הערכה אורתודונטית ראשונה לא יאוחר מגיל 7. בגיל הזה נמצאות בפה בדרך כלל גם שיני חלב וגם שיניים קבועות, והאורתודונט יכול להעריך את דפוס הבקיעה, המקום הקיים עבור השיניים הקבועות, יחסי הלסתות ובעיות שעלולות להתפתח בהמשך.
אבל בדיקה בגיל 7 אינה אומרת שמתחילים טיפול בגיל 7.
במקרים רבים ההחלטה הנכונה לאחר הבדיקה היא דווקא להמשיך במעקב ולהמתין לנקודת הזמן שבה יהיה יתרון אמיתי להתחלת הטיפול. רק מצבים מסוימים מצדיקים התערבות אורתודונטית מוקדמת.
המטרה, אם כך, אינה להתחיל מוקדם ככל האפשר. המטרה היא לא לפספס את חלון הזמן שבו להתערבות עשוי להיות יתרון.
מה קורה לשיניים בין הילדות לגיל ההתבגרות?
המעבר משיני חלב לשיניים קבועות הוא תהליך הדרגתי שנמשך מספר שנים.
בשלב המכונה משנן מעורב נמצאות בפה שיני חלב לצד שיניים קבועות. בתקופה הזאת האורתודונט יכול לקבל מידע רב על האופן שבו מערכת השיניים מתפתחת.
אפשר לבדוק האם לשיניים הקבועות יש מספיק מקום לבקוע, האם שן מסוימת מתקדמת במסלול בקיעה תקין, האם נוצרת צפיפות, האם קיימים רווחים חריגים וכיצד השיניים העליונות והתחתונות נפגשות זו עם זו.
יש חשיבות גם לסדר בקיעת השיניים ולמיקומן של שיניים שעדיין לא הופיעו בחלל הפה. לעיתים בעיה אורתודונטית מתחילה להתפתח עוד לפני שההורים יכולים לראות אותה במראה.
לכן התפתחות השיניים אינה רק עניין של גיל. היא חלק מרכזי בהחלטה מתי וכיצד לטפל.
למה גדילת הלסתות חשובה כל כך?
יישור שיניים אינו עוסק רק בשאלה האם השיניים ישרות.
האורתודונט בוחן גם את הלסת העליונה, הלסת התחתונה והיחסים ביניהן. אצל ילדים ובני נוער הפנים והלסתות עדיין נמצאות בתהליכי גדילה והתפתחות, ובמצבים מסוימים ניתן להתחשב בגדילה ואף לנצל אותה כחלק מתכנון הטיפול.
לדוגמה, במקרים מסוימים של לסת עליונה צרה, פערים בין הלסתות או בעיות אחרות הקשורות למבנה ולגדילה, לעיתוי הטיפול עשויה להיות משמעות.
זהו אחד ההבדלים החשובים בין טיפול בילדים ובבני נוער לבין טיפול במבוגרים. אצל מטופל צעיר האורתודונט אינו מתכנן רק את תנועת השיניים, אלא מביא בחשבון מערכת שעדיין מתפתחת.
האם זה אומר שכדאי להתחיל כמה שיותר מוקדם?
לא. וזו אחת הנקודות החשובות ביותר שהורים צריכים להבין.
טיפול מוקדם יותר אינו בהכרח טיפול טוב יותר. אם השיניים הדרושות לטיפול עדיין לא בקעו, אם אין יתרון בהתערבות בשלב הנוכחי או אם ניתן להמתין בבטחה, ייתכן שהגישה הנכונה תהיה מעקב.
מצד שני, יש מצבים שבהם המתנה ממושכת עלולה לגרום לכך שחלון התפתחותי מסוים יעבור, ואז אפשרויות הטיפול עשויות להשתנות.
לכן אין נוסחה שלפיה גיל 11 הוא תמיד הגיל הנכון, או שבגיל 14 כבר מאוחר מדי. העיתוי תלוי בסוג הבעיה, בשלב התפתחות השיניים והלסתות ובנתונים האישיים של הילד.
מה האורתודונט בודק כדי לדעת שהגיע הזמן?
בבדיקה אורתודונטית לא מסתכלים רק על השיניים הקדמיות שרואים בחיוך.
בודקים אילו שיניים כבר בקעו ואילו עדיין מתפתחות, האם קיים מספיק מקום לשיניים הקבועות, האם קיימת צפיפות, כיצד השיניים העליונות והתחתונות נסגרות זו מול זו ומהם היחסים בין הלסתות.
בהתאם לצורך, תהליך האבחון עשוי לכלול גם צילומים וסריקה דיגיטלית. באמצעותם ניתן לקבל מידע נוסף על השיניים, השורשים, שיניים שעדיין לא בקעו ומבנים שלא ניתן לראות בבדיקה רגילה.
לאחר שמחברים את כל הממצאים מתקבלת החלטה: האם נכון להתחיל טיפול עכשיו, האם נדרשת התערבות ממוקדת או שהאפשרות המתאימה ביותר היא להמשיך במעקב ולהמתין.
לפעמים ההחלטה המקצועית ביותר היא דווקא לחכות
זה מצב שהורים לא תמיד מצפים לו.
מגיעים לבדיקה בגלל שיניים עקומות ומצפים לצאת עם תאריך להתחלת הטיפול, אבל האורתודונט עשוי להמליץ להמתין.
המתנה כזו אינה התעלמות מהבעיה. כאשר הילד נמצא במעקב אורתודונטי מסודר, אפשר לעקוב אחר בקיעת השיניים והגדילה ולבחור את נקודת הזמן המתאימה יותר להתערבות.
במקום לנחש מתי להתחיל, עוקבים אחר ההתפתחות ומקבלים החלטה בהתאם למה שקורה בפועל.
מניסיונה הקליני של ד"ר יעל יעקבי, זהו חלק חשוב מאוד מהטיפול בילדים ובבני נוער: לא רק לדעת איך להזיז את השיניים, אלא גם לדעת מתי נכון לעשות זאת.
ומה אם מגיעים לבדיקה בגיל 14, 15 או 16?
אין סיבה להסיק באופן אוטומטי שאיחרנו.
בני נוער רבים מתחילים טיפול אורתודונטי בגילים האלה, וניתן לטפל במגוון רחב של בעיות. השאלה החשובה היא מהו מצב השיניים והלסתות בנקודת הזמן שבה מגיעים לבדיקה.
ככל שתהליכי הגדילה מתקדמים, האפשרויות הטיפוליות עשויות להשתנות. טיפול שהיה מתאים בשלב מוקדם יותר אינו בהכרח הטיפול שיומלץ בשלב מאוחר יותר.
לכן גם במקרה של נער או נערה שלא עברו בדיקה אורתודונטית מוקדמת, הצעד הנכון הוא לבצע אבחון ולא להניח מראש שהזמן המתאים כבר עבר.
לא רק השיניים צריכות להיות מוכנות, גם הנער או הנערה
יש עוד מרכיב בתזמון שאי אפשר לראות בצילום: הבשלות ושיתוף הפעולה של המטופל.
טיפול אורתודונטי דורש מחויבות. בטיפול עם גשר קבוע חשוב להקפיד במיוחד על היגיינת הפה ולהימנע מהרגלים שעלולים לפגוע במכשור. בטיפול בקשתיות שקופות נדרשת אחריות אחרת: להרכיב את הקשתיות בהתאם להנחיות, לשמור עליהן, לנקות אותן ולהחזיר אותן לאחר האוכל.
לכן יכול להיות מצב שבו נער או נערה מתאימים לטיפול מבחינה אורתודונטית, אך עדיין צריך לשקול איזו שיטת טיפול מתאימה ליכולת שלהם לשתף פעולה ולהתמיד.
בחירת העיתוי ושיטת הטיפול צריכה להתייחס לא רק לשיניים וללסתות, אלא גם למטופל שעומד לעבור את התהליך.
אז איך הורים יודעים מתי הגיע הזמן?
הורים אינם צריכים לנסות לקבוע זאת בבית לפי מספר השיניים העקומות או לפי העובדה שלחברים בכיתה כבר יש גשר.
אם הילד עדיין לא עבר הערכה אורתודונטית, אפשר להגיע לבדיקה גם הרבה לפני שמחליטים על טיפול. המטרה בשלב הראשון היא להבין כיצד השיניים והלסתות מתפתחות והאם קיימת בעיה שמצריכה טיפול עכשיו או רק מעקב.
ואם האורתודונט ממליץ להמתין, כדאי להבין למה מחכים. האם מחכים לבקיעה של שן מסוימת? להחלפת שיני חלב? לשלב מסוים בגדילה? או לכך שהתנאים בפה יתאימו יותר לטיפול המתוכנן?
כך ההמתנה אינה תקופה שבה לא עושים כלום, אלא חלק מתוכנית מסודרת.
הגיל הנכון הוא למעשה הרגע הנכון
כשמדברים על יישור שיניים אצל נערים ונערות, קל לחפש מספר אחד: 10, 12 או 14.
אבל טיפול אורתודונטי אינו נקבע לפי יום ההולדת בלבד.
העיתוי הנכון נקבע לפי שילוב של בקיעת השיניים, מצב השיניים הקבועות, המקום הקיים בלסתות, סוג הסגר, היחסים בין הלסתות, שלב הגדילה וגם מידת הבשלות ושיתוף הפעולה של הילד.
לכן המטרה אינה להתחיל יישור שיניים מוקדם ככל האפשר, וגם לא להמתין באופן אוטומטי עד שכל השיניים יתחלפו.
המטרה היא לזהות את חלון הזמן המתאים לילד או לילדה הספציפיים.
זו הסיבה שבדיקה ומעקב אצל מומחה ליישור שיניים חשובים כבר בזמן שהשיניים והלסתות עדיין מתפתחות. גם אם לא מתחילים טיפול באותו יום, אפשר להבין מהו המצב, למה כדאי לשים לב, האם יש צורך במעקב ומתי יהיה נכון לפעול.
