לשיחת ייעוץ מלאו הפרטים

X

מנשך הפוך

מנשך הפוך הוא מצב שבו השיניים התחתונות בולטות קדימה מעבר לשיניים העליונות בעת סגירת הפה. במצב תקין, השיניים העליונות צריכות להיות ממוקמות מעט קדימה ביחס לשיניים התחתונות. השיניים העליונות אמורות להקיף את התחתונות מבחוץ. מנשך הפוך יכול להופיע באזור השיניים הקדמיות או האחוריות, ולעתים בשני האזורים יחד. לעיתים מופיע חד-צדדית, ואף יכול להיות בשן בודדת. בעיה זו משפיעה לא רק על המראה החיצוני אלא גם על תפקודי הפה החיוניים כמו לעיסה, בליעה ודיבור. מהן הסיבות להתפתחותו של מנשך הפוך? כיצד מאבחנים את התופעה, וכיצד מטפלים?

מהן הסיבות להתפתחות מנשך הפוך?

הסיבות להתפתחות מנשך הפוך מורכבות וכוללות גורמים גנטיים וסביבתיים. מבחינה גנטית, מנשך הפוך יכול להתרחש בשל נטייה תורשתית ללסת תחתונה בולטת או לסת עליונה נסוגה. גורמים סביבתיים כוללים הרגלי יניקה מעבר לגיל המתאים, שימוש מוגזם במוצץ או מציצת אצבע. בעיות נשימה דרך האף המובילות לנשימת פה יכולות גם הן להשפיע על התפתחות הלסתות. בנוסף, אובדן מוקדם של שיני חלב או בעיות בנשירה של שיני החלב יכולים לגרום לשינוי בדפוס הצמיחה של השיניים הקבועות ולהתפתחות מנשך הפוך.

מהן ההשפעות הבריאותיות והתפקודיות של מנשך הפוך?

מנשך הפוך גורם להשפעות רבות על בריאות הפה והתפקוד היומיומי:

  • מבחינת הלעיסה, מנשך הפוך יכול לפגוע ביכולת לעיסה תקינה של מזון, מה שמשפיע על העיכול וספיגת הרכיבים התזונתיים
  • בעיות הגיה ודיבור נפוצות, במיוחד בהגיית צלילים מסוימים הדורשים מיקום מדויק של הלשון יחסית לשיניים
  • מבחינה דנטלית, מנשך הפוך יכול לגרום לשחיקה ולבלאי מוקדם של השיניים עקב חלוקה לא תקינה של כוחות הלעיסה
  • מנשך הפוך עלול לגרום לכאבים במפרקי הלסת
  • מנשך הפוך יכול להוביל לבעיות בחניכיים ולקושי בשמירה על היגיינת פה תקינה.
  • השפעות פסיכולוגיות כוללות פגיעה בביטחון העצמי והימנעות מחיוך ומצבים חברתיים

זיהוי וגילוי מוקדם של מנשך הפוך

גילוי מוקדם של מנשך הפוך הוא המפתח לטיפול מוצלח. סימנים מוקדמים כוללים בליטה של הלסת התחתונה, קושי בלעיסת מזון ודיבור מעט מעוות. הורים צריכים לשים לב לשינויים בדפוס הסגירה של הילד ולהיעזר ברופא שיניים לילדים לבדיקות תקופתיות. בדיקה אורתודונטית ראשונה מומלצת בגיל 7-8 שנים, כאשר השיניים הקבועות הראשונות כבר צמחו. במהלך הבדיקה, הרופא יעריך את מבנה הסגר, התפתחות הלסתות ואת דפוס הצמיחה של השיניים. צילומי רנטגן יכולים לעזור בהערכת המבנה של הלסתות, מעקב אחר התפתחות השיניים הקבועות, ותכנון הטיפול המתאים.

באיזה גיל מומלץ להתחיל לטפל במנשך הפוך?

הגיל האידיאלי לתחילת טיפול במנשך הפוך תלוי בחומרת המצב ובסוג הבעיה. טיפול מוקדם בגילאי 7-10 שנים מאפשר ניצול של תקופת הצמיחה של הילד לתיקון התפתחותי של הלסתות. בגיל זה, העצמות עדיין רכות יחסית והתגובה לטיפול מהירה יותר. עבור מקרים מסוימים של מנשך הפוך קל עד בינוני, ניתן להתחיל טיפול כבר בגיל זה.  טיפול מאוחר יותר, בגיל ההתבגרות או במבוגרים, אפשרי אך עשוי לדרוש זמן טיפול ארוך יותר ולעתים גם בשילוב עם ניתוח אורתוגנטי. ההחלטה על עיתוי הטיפול צריכה להיעשות בהתייעצות עם אורתודנט מומחה.

כיצד מטפלים במנשך הפוך?

מכשירי הרחבה של הלסת העליונה

הרחבת הלסת העליונה היא טכניקה נפוצה בטיפול במנשך הפוך, במיוחד כאשר יש צפיפות שיניים או חיך גבוה וצר. המכשיר מורחב בהדרגה ליצירת מקום נוסף בלסת העליונה ועידוד צמיחתה. משיכת פנים מבוצעת באמצעות מכשיר המחובר לראש ומפעיל כוח עדין על הלסת העליונה כדי למשוך אותה קדימה. הטיפול מתבצע בדרך כלל בשעות הערב והלילה למשך 10-14 שעות ביום. תקופת הטיפול נמשכת בין 6-18 חודשים, תלוי בחומרת המקרה.

טיפול בגשר קבוע

גשר קבוע הוא הטיפול הסטנדרטי למנשך הפוך בגיל ההתבגרות, כאשר רוב השיניים הקבועות כבר צמחו. הטיפול כולל הדבקת סמכים על השיניים וחיבורם בחוטי מתכת המפעילים כוחות מבוקרים. הגשר מאפשר שליטה מדויקת בתנועת השיניים ובמיקום הלסתות. בטיפול במנשך הפוך, הדגש הוא על הזזת השיניים העליונות קדימה והשיניים התחתונות אחורה. משך הטיפול נע בין 18-30 חודשים, תלוי במורכבות המקרה.

גשר שקוף

גשר שקוף הוא חלופה אסתטית לגשר המתכת המסורתי, במיוחד עבור מתבגרים ומבוגרים המעוניינים בטיפול דיסקרטי. הטיפול כולל סדרה של קשתיות פלסטיק שקופות המותאמות אישית לכל מטופל. כל קשתית מזיזה את השיניים מעט לכיוון המיקום הרצוי. הטיפול בקשתיות שקופות לרוב קצר יותר מאשר הטיפול במכשור קבוע, אך דורש שיתוף פעולה. המטופל חייב להרכיב את הקשתיות במשך 20-22 שעות ביום ולהחליפן כל שבוע- שבועיים ונדרשת מידה של משמעת עצמית להבטחת הצלחת הטיפול.

טיפול כירורגי אורתודנטי

במקרים חמורים של מנשך הפוך כאשר הבעיה נובעת מהתפתחות לא תקינה של הלסתות, נדרש טיפול כירורגי ואורתודונטי משולב. הניתוח נעשה לאחר סיום שלב הגדילה, בדרך כלל אחרי גיל 18-20. הטיפול כולל הכנה אורתודונטית של 12-18 חודשים, ניתוח לתיקון מיקום הלסתות, ואחריו טיפול אורתודונטי נוסף להשלמת התוצאות. הניתוח מתבצע בבית חולים תחת הרדמה כללית ודורש שיקום של מספר שבועות. למרות המורכבות, התוצאות מרשימות וכוללות שיפור משמעותי בתפקוד ובמראה הפנים.

שילוב טיפולים וגישה רב תחומית

טיפול מוצלח במנשך הפוך מורכב דורש לעתים שילוב של מספר שיטות ומומחים. הצוות עשוי לכלול אורתודונט, כירורג פה ולסתות, רופא שיניים כללי וקלינאית תקשורת. בחלק מהמקרים נדרש טיפול במקביל בבעיות נשימה או הרגלים כמו מציצת אצבע. התאמת תוכנית הטיפול נעשית באופן אישי בהתחשב בגיל המטופל, חומרת הבעיה, ציפיות המטופל ומגבלותיו.

מניעה

מניעה של התפתחות מנשך הפוך כוללת הקפדה על הרגלים בריאים מגיל מוקדם. חשוב להפסיק שימוש במוצץ עד גיל 3 ולמנוע הרגלי מציצת אצבע. טיפול מוקדם בבעיות נשימה ובמחלות אף, אוזן וגרון יכול למנוע התפתחות דפוסי נשימה פתולוגיים המשפיעים על צמיחת הלסתות. מעקב תקופתי אצל רופא השיניים ובדיקה אצל האורתודונט מאפשרים גילוי מוקדם של בעיות בהתפתחות ובחירת טיפול מתאים.

סיכום והמלצות

מנשך הפוך הוא מצב שכיח הדורש טיפול מקצועי מותאם אישית. זיהוי מוקדם והתחלת טיפול בגיל המתאים מגדילים משמעותית את סיכויי ההצלחה ומקצרים את משך הטיפול. חשוב לפנות לאורתודונט מומחה לצורך הערכה מקצועית ותכנון תוכנית טיפול מפורטת. ההורים ממלאים תפקיד מרכזי בגילוי מוקדם ובעידוד הילדים לשתף פעולה עם הטיפול. השקעה בטיפול אורתודונטי מתאים לא רק משפרת את המראה החיצוני אלא גם תורמת לבריאות הפה, התפקוד התקין ולאיכות החיים הכללית. עם הטיפול הנכון והמעקב המתאים, ניתן להשיג תוצאות מעולות ויציבות לטווח ארוך של התיקון האורתודונטי.

תמונה של יעל יעקבי
יעל יעקבי

ד”ר יעל יעקבי הינה מומחית לאורתודונטיה מעל 20 שנה, מטפלת בילדים ומבוגרים בשיטות חדישות ובמכשירים אסתטיים.

למאמרים נוספים

יישור שיניים שקוף

4 שיטות יישור שקוף

יישור שיניים שקוף מאפשר לעבור את תהליך יישור השיניים באופן אסתטי ודיסקרטי, שאינו נראה לעין. ישנן מספר שיטות ליישור שיניים

לסת עליונה בולטת

לסת עליונה בולטת

לסת עליונה בולטת (הנקראת גם לסת עליונה פרוגנטית) הינו מצב בו הלסת העליונה (הנקראת מקסילה) נמצאת בעמדה קדמית ביחס ללסת